לזכרו של אלישע לוינשטרן

אלישע לוינשטרן נולד בינואר 1985, בכורם של שישה ילדים. המשפחה עלתה לארץ ב-1993, והשרישה בו אהבה עמוקה לתורה ולארץ ישראל.

כבר בכיתה א׳ הקים "מועדון איש המצווה", ואיגד חברים סביב מעשים טובים — הצצה ראשונה אל דמותו העתידית.

אלישע נשא לאישה את הדס, ויחד גידלו שישה ילדים. הוא היה כותב לה מכתבים לעתים קרובות — לא רק במועדים מיוחדים, אלא באופן ספונטני, כדי להביע כמה היא יקרה לו.

התורה וישיבת ירוחם היו לב חייו. גם לאחר נישואיו המשיך לנסוע לשם כמה פעמים בשנה ללמוד, ואת האהבה הזו הנחיל לילדיו. הוא ניהל יומן לעבודת השם, רשימות אישיות בטלפון, והיה מסור ללימוד רמב"ם יומי — תמונתו האחרונה תיעדה אותו לומד שעות ספורות לפני משימתו האחרונה. מבריק ועם זאת עניו, ידע לגרום לכל אדם להרגיש מוערך.

בגיל 38, פטור מהשירות, ענה לקריאת ה-7 באוקטובר כתותחן טנק, והצטרף לצוות הטנק הראשון שנכנס לח׳אן יונס.

ב-13 בדצמבר 2023, הטנק שלו נפגע מטיל נגד-טנקים במהלך משימת חילוץ. הוא נהרג במקום.

בהלווייה אמר אחיו יקיר: "תמיד עשית את הדבר הנכון. לא ניסית — פשוט עשית."
הדס אמרה: "כל גדול ישראל היה מתחלף איתך, להילחם במדים בצה"ל על ארץ ישראל."

הותיר אחריו את הדס, שישה ילדים, הורים אוהבים, חמישה אחים ואחיות, וקהילה הבונה בית מדרש לזכרו.

יהי זכרו ברוך.